תקן מחייב: מה זה?

תקן מחייב הוא תקן ישראלי שהוכרז כרשמי מכוח חוק התקנים, ומוצר שחל עליו אינו רשאי להימכר או להיות מיובא אלא אם הוא עומד בדרישותיו, לרוב בתחומי בטיחות ובריאות.

מכון התקנים הישראלי מפרסם אלפי תקנים, אך רובם וולונטריים. חוק התקנים מסמיך את שר הכלכלה להכריז על תקן כתקן רשמי, ואז הוא מחייב: אסור לייצר, למכור, לייבא או להשתמש למטרה מסחרית במוצר שאינו עומד בו. ההכרזה נעשית לשמירה על בריאות הציבור, בטיחותו, איכות הסביבה או מניעת הטעיה, והתקנים המחייבים מרוכזים בצו יבוא חופשי לפי פרטי מכס. הכרזה על תקן כרשמי מתפרסמת ברשומות ובאתר משרד הכלכלה.

ביבוא, מוצר שחל עליו תקן מחייב נדרש לאישור עמידה בתקן לפני השחרור מהמכס. הרפורמה ביבוא חילקה את התקנים לקבוצות לפי רמת הסיכון: בקבוצת הסיכון הגבוהה נדרשת בדיקת מעבדה ואישור, ובקבוצות הנמוכות היבואן מצהיר על עמידה בתקן ומצרף מסמכים, והפיקוח נעשה בשוק. תיקוני חוק מ-2022 מאפשרים להסתמך על תקינה אירופית ובינלאומית במקום בדיקה ישראלית במוצרים רבים. לכל קבוצה נקבעו מסמכים נדרשים ותדירות בדיקות, לפי נוהל הממונה על התקינה.

יבוא אישי פטור מרוב דרישות התקן המחייב, למעט מוצרים שנקבעו בצו, כגון מוצרים לתינוקות וציוד חשמלי מסוים. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מפקח על יישום התקנים, ומכון התקנים ומעבדות מאושרות מבצעים את הבדיקות. מוצר שנמצא בשוק בלי לעמוד בתקן מחייב חושף את היבואן והמוכר לצווי הסרה, לקנסות ולאחריות אזרחית בנזק. הממונה על התקינה מפרסם את רשימת התקנים הרשמיים העדכנית, ומכון התקנים מוכר את נוסח התקנים.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק התקנים, התשי"ג-1953, סעיפים 8-9; צו יבוא חופשי, התשע"ד-2014, התוספת השנייה

מדריכים בנושא יבוא ומכס · כל המונחים