ערך לצורכי מכס (CIF): מה זה?

ערך לצורכי מכס הוא הבסיס לחישוב מסי היבוא, והוא מחיר העסקה ששולם בפועל עבור הטובין בתוספת הובלה, ביטוח ועלויות נלוות עד לנמל הכניסה בישראל.

סעיפים 130-133 לפקודת המכס מאמצים את כללי הערכה של הסכם הערכת המכס של ארגון הסחר העולמי. השיטה העיקרית היא ערך העסקה: המחיר ששולם או שיש לשלמו עבור הטובין, בתוספת רכיבים שנקבעו בפקודה ובהם דמי הובלה, דמי ביטוח, עמלות, תמלוגים ותשלומים אחרים שהם תנאי למכירה. הצירוף של מחיר, ביטוח והובלה מכונה CIF, ומכאן הכינוי. דמי הובלה בתוך ישראל, לאחר הפריקה בנמל, אינם נכללים בערך לצורכי מכס.

כשלא ניתן להשתמש בערך העסקה, למשל כשאין מכירה או כשהצדדים קשורים והקשר השפיע על המחיר, הפקודה קובעת שיטות חלופיות בסדר קבוע: ערך של טובין זהים, ערך של טובין דומים, ערך נגזר ממחיר המכירה בישראל, וערך מחושב מעלות הייצור. רשות המסים רשאית לדרוש הוכחות לערך המוצהר ולקבוע ערך אחר בהתאם לשיטות אלה. שיטות אלה נועדו למנוע הצהרת ערך נמוך מהאמיתי כדי להקטין את המס.

הערך לצורכי מכס הוא הבסיס למכס, וממנו נגזר גם הבסיס למס קנייה ולמע"מ ביבוא. ביבוא אישי, ערך הטובין לצורך הפטורים נבחן לפי מחיר המוצר בלבד ללא הובלה, אך המסים עצמם מחושבים על הערך המלא כולל הובלה וביטוח. רשות המסים מנהלת מאגר של ערכים מוצהרים לצורכי השוואה, וערך נמוך באופן חריג ביחס לטובין דומים מעורר בדיקה. הנחות שניתנו במחיר מוכרות בערך העסקה אם ניתנו לפני היבוא ומתועדות בחשבונית הספק.

מקור חוקי / רגולטורי: פקודת המכס [נוסח חדש], סעיפים 129-133ד

מדריכים בנושא יבוא ומכס · כל המונחים