ביטוח לאומי לעצמאי: מה זה?

עובד עצמאי משלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעצמו, בשיעור מופחת על חלק ההכנסה עד 60% מהשכר הממוצע ובשיעור מלא מעליו, במקדמות חודשיות.

שכיר משלם רק את חלק העובד בדמי הביטוח והמעסיק משלים את חלקו, ואילו עצמאי משלם את שני החלקים בעצמו. לפי לוח שיעורי הביטוח של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2026, עצמאי בגיל 18 עד גיל הפרישה משלם 4.47% ביטוח לאומי ו-3.23% ביטוח בריאות על ההכנסה עד 7,703 שקלים לחודש, ו-12.83% ביטוח לאומי ו-5.17% בריאות על החלק שמעל, עד תקרת ההכנסה החייבת של 51,910 שקלים לחודש.

החישוב נעשה על ההכנסה החייבת מהעסק לפי השומה במס הכנסה. במהלך השנה העצמאי משלם מקדמות לפי הכנסה מוצהרת, ולאחר קבלת השומה המוסד עורך התחשבנות סופית וגובה או מחזיר הפרשים. מי שהכנסתו נמוכה מהמזערית משלם לפי ההכנסה המזערית שנקבעה בחוק. 52% מדמי הביטוח הלאומי, ללא דמי הבריאות, מותרים בניכוי ממס הכנסה לפי סעיף 47א לפקודה. ההתחשבנות הסופית נעשית לאחר קבלת נתוני השומה מרשות המסים, לעיתים שנה או יותר לאחר תום שנת המס.

עצמאי מוגדר בחוק לפי משך העבודה וההכנסה, ורק מי שעומד בהגדרה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. דמי הביטוח מקנים זכאות לקצבאות זקנה, נכות, אימהות ודמי לידה. עצמאי אינו מבוטח בביטוח אבטלה. עצמאי שהוא גם שכיר משלם דמי ביטוח על שני המקורות, ותקרת ההכנסה מחושבת על סך ההכנסות; דמי ביטוח שנגבו ביתר מוחזרים לאחר השומה. עצמאי חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי עם תחילת הפעילות, ורישום מאוחר עלול לשלול זכאות לגמלה בתקופה שלפני הרישום.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, פרק ט"ו ולוח י"א; שיעורי דמי ביטוח לעובד עצמאי 2026 (המוסד לביטוח לאומי); פקודת מס הכנסה סעיף 47א

מדריכים בנושא עסק וראיית חשבון · כל המונחים