גירעון מצטבר: מה זה?

גירעון מצטבר של רשות מקומית הוא סך הגירעונות בתקציב הרגיל שנצברו לאורך השנים ולא כוסו, והוא מדד מרכזי ליציבותה הכספית ולצורך בתוכנית הבראה.

בכל שנה שבה ההוצאות בתקציב הרגיל עולות על ההכנסות נוצר גירעון שוטף, ובשנה שבה ההכנסות עולות על ההוצאות נוצר עודף. הגירעון המצטבר הוא הסכום הנקי של כל הגירעונות והעודפים מאז הקמת הרשות או מאז הסדר ההבראה האחרון, כפי שהוא מופיע במאזן הדוח הכספי המבוקר. גירעון מצטבר ממומן בפועל באשראי בנקאי, בפיגור בתשלומים לספקים או בשימוש בכספי תב"רים, ולכן הוא גם חוב.

משרד הפנים בוחן את הגירעון המצטבר ביחס להכנסות הרשות בתקציב הרגיל: יחס גבוה הוא עילה לדרישת תוכנית הבראה, שבה הרשות מתחייבת לצמצום הוצאות ולהגברת גבייה תמורת מענקי הבראה והלוואות. יחס חמור עלול להוביל למינוי חשב מלווה, שחתימתו נדרשת על כל התחייבות, ובמקרים קיצוניים למינוי ועדה קרואה במקום המועצה הנבחרת. מינוי כזה נעשה בצו של שר הפנים, והוא נמשך עד שהרשות עומדת ביעדי ההבראה.

הגירעון המצטבר נבדל מגירעון בתב"רים ומעומס המלוות, שהם מדדים נפרדים בדוח המבוקר. רשויות רבות מציגות עודף מצטבר, ואז הן רשאיות להשתמש בו במגבלות שקבע משרד הפנים. הנתון מתפרסם לכל רשות בדוחות המבוקרים ובמאגר הנתונים הממשלתי. רשות שמצטרפת לתוכנית הבראה מתחייבת ליעדים שנתיים של צמצום הגירעון, ומשרד הפנים מעביר את מענקי ההבראה בהתאם לעמידה בהם. שינוי בגירעון המצטבר משנה לשנה הוא המדד הפשוט לכיוון שאליו הרשות הולכת.

מקור חוקי / רגולטורי: פקודת העיריות [נוסח חדש], סעיפים 142ב-142ג (חשב מלווה, תוכנית הבראה); תקנות הרשויות המקומיות (דוחות כספיים), התשל"ד-1974

מדריכים בנושא ארנונה ורשויות · כל המונחים