מס בריאות: מה זה?

דמי ביטוח בריאות הם תשלום חובה הנגבה על ידי המוסד לביטוח לאומי מכל תושב, בשיעור 3.1 אחוזים על ההכנסה שעד 60 אחוזים מהשכר הממוצע ו-5 אחוזים מעליה, למימון סל הבריאות.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע שכל תושב ישראל מבוטח בקופת חולים וזכאי לסל שירותים, ומממן זאת בין השאר בדמי ביטוח בריאות. הגבייה נעשית על ידי המוסד לביטוח לאומי יחד עם דמי הביטוח הלאומי, באותו מבנה מדורג: שיעור מופחת של 3.1 אחוזים על החלק שעד 60 אחוזים מהשכר הממוצע במשק, ושיעור מלא של 5 אחוזים על החלק שמעליו ועד להכנסה המרבית.

אצל שכיר, המעסיק מנכה את דמי ביטוח הבריאות מהשכר ומעביר אותם עם דמי הביטוח הלאומי; המעסיק עצמו אינו משלם חלק בדמי הבריאות, בניגוד לביטוח הלאומי. עצמאי משלם את דמי הבריאות במסגרת המקדמות החודשיות למוסד לביטוח לאומי. מי שאינו עובד משלם דמי מינימום שנקבעו בתקנות, ומקבלי קצבאות מסוימות משלמים לפי הכללים שבחוק. דמי ביטוח הבריאות של שכיר מופיעים בתלוש השכר יחד עם דמי הביטוח הלאומי, ובטופס 106 השנתי מוצג הסכום הכולל ששולם למוסד לביטוח לאומי.

דמי ביטוח הבריאות אינם מוכרים כניכוי לצורך מס הכנסה, בניגוד לחלק מדמי הביטוח הלאומי של עצמאים. על שכר ברוטו של 10,000 שקלים לחודש, כאשר 60 אחוזים מהשכר הממוצע נמוכים מסכום זה, דמי הבריאות מחושבים בשיעור 3.1 אחוזים על החלק שעד הסף ו-5 אחוזים על היתרה. הזכאות לשירותי הבריאות אינה מותנית בתשלום בפועל, אך חוב נגבה כחוב למוסד. ההבחנה בין דמי הבריאות לדמי הביטוח הלאומי חשובה לעצמאי המחשב את הניכוי המותר לפי סעיף 47א לפקודה, שכן הניכוי חל רק על מרכיב הביטוח הלאומי.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994

מדריכים בנושא מס והחזרי מס · כל המונחים