שנת מס: מה זה?

שנת מס בישראל היא תקופה של שנים עשר חודשים המתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר, ולפיה נמדדות ההכנסות, המדרגות, הזיכויים ומועדי הדיווח.

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר שנת מס כתקופה של שנים עשר חודשים רצופים המתחילה ב-1 בינואר. כל חישובי המס של יחיד נערכים על בסיס שנתי: ההכנסה נצברת לאורך השנה, מדרגות המס ונקודות הזיכוי הן סכומים שנתיים, והמס הסופי נקבע רק בתום השנה. הניכוי במקור החודשי הוא מקדמה על חשבון המס השנתי ומחושב כאילו ההכנסה החודשית תימשך כל השנה. שכיר שהתחיל לעבוד באמצע השנה מנוכה בחודשים הראשונים לפי חישוב שנתי חלקי, ומערכת השכר מיישמת את נקודות הזיכוי ואת המדרגות באופן מצטבר מתחילת ההעסקה.

ההבחנה בין שנות מס משפיעה על עיתוי הכנסות והוצאות. הכנסה שהתקבלה ב-31 בדצמבר שייכת לשנה המסתיימת, ואילו הכנסה שהתקבלה למחרת שייכת לשנה החדשה, עם מדרגות ונקודות זיכוי חדשות. עצמאים המדווחים על בסיס מזומן מושפעים ממועד התקבול, ואילו חברות מדווחות בדרך כלל על בסיס מצטבר. דחיית הכנסה מסוף דצמבר לתחילת ינואר, כאשר היא אפשרית לפי כללי הדיווח, משנה את שנת המס שאליה היא משויכת, ואת המדרגות והזיכויים שחלים עליה.

מועדי הדיווח נגזרים משנת המס: הדוח השנתי מוגש לאחר תום השנה, במועד שנקבע בסעיף 132 לפקודה, ובקשה להחזר ניתן להגיש עד שש שנים מתום שנת המס. חברה רשאית, באישור רשות המסים, לקבוע תקופת שומה מיוחדת שאינה חופפת לשנה הקלנדרית, אך ליחידים אפשרות זו אינה קיימת. סכומים רבים בפקודה, כמו המדרגות, נקודות הזיכוי והתקרות, מתעדכנים בתחילת כל שנת מס לפי סעיף 120ב, ורשות המסים מפרסמת את הסכומים המעודכנים בלוח העזר השנתי.

מקור חוקי / רגולטורי: פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיפים 1 ו-132

מדריכים בנושא מס והחזרי מס · כל המונחים