ועדת ערר: מה זה?
ועדת ערר לענייני ארנונה היא גוף מעין-שיפוטי בן שלושה חברים שמועצת הרשות המקומית ממנה מבין תושביה, ושדן בעררים על תשובות מנהל הארנונה להשגות.
חוק הערר על ארנונה מחייב כל רשות מקומית להקים ועדת ערר. הוועדה מונה שלושה חברים שמועצת הרשות ממנה מבין בעלי זכות הבחירה לרשות, ואחד מהם, שכשיר להיות שופט שלום או שהוא עורך דין בעל ותק, משמש יושב ראש. חברי הוועדה אינם רשאים להיות חברי מועצה או עובדי הרשות, כדי להבטיח עצמאות מהגוף שהטיל את החיוב. מינוי הוועדה מתפרסם ברשומות, ותקופת הכהונה נקבעת בהחלטת המועצה.
הוועדה פועלת לפי תקנות סדרי הדין שנקבעו לה: היא מקבלת את כתב הערר ואת תשובת מנהל הארנונה, מקיימת דיון בנוכחות הצדדים, רשאית לזמן עדים ולדרוש מסמכים, ונותנת החלטה מנומקת בכתב. סמכותה מוגבלת לעילות ההשגה שבחוק, והיא אינה מוסמכת לדון בחוקיות צו הארנונה או בסבירות התעריפים. דיוני הוועדה פתוחים לצדדים בלבד, והחלטותיה נמסרות להם בכתב. הוועדה רשאית לקבל את הערר בחלקו ולהורות על תיקון חלק מהחיוב בלבד.
החלטות הוועדה ניתנות לערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, שדן בהן כערכאת ערעור. ברשויות קטנות הוועדה מתכנסת לעיתים רחוקות, ועיכוב במינויה או בכינוסה מונע מהמחזיק למצות את ההליך, ואז ניתן לפנות לבית המשפט. משרד הפנים מפקח על קיום הוועדות. בערים גדולות פועלות כמה ועדות במקביל ומספר העררים בשנה מגיע למאות, והחלטות עקרוניות מתפרסמות במאגרי הפסיקה. חבר ועדה שיש לו עניין אישי בנכס נשוא הערר פסול מלדון בו.
מקור חוקי / רגולטורי: חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, סעיף 5
מונחים קשורים
מדריכים בנושא ארנונה ורשויות · כל המונחים
בדיקת ארנונה
חושב שהארנונה גבוהה? בדיקה אצל עורך דין או יועץ ארנונה. האתר אינו מייעץ - הפנייה עוברת לבעל מקצוע מורשה בלבד.