השגה וערר על ארנונה: 90 יום להשגה, 60 יום לתשובה, 30 יום לערר ואילו טענות אפשר להעלות

עילות ההשגה

סעיף 3 לחוק מונה את הטענות שאפשר להעלות בהשגה: הנכס אינו מצוי באזור שצוין בהודעה; נפלה טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו; המשיג אינו המחזיק בנכס; ובנכס עסקי, שהוא אינו בעל שליטה או שהנכס אינו בשימוש לפי הסיווג שנקבע. אלה שאלות עובדתיות בעיקרן: כמה מ"ר, איזה סיווג, מי מחזיק.

טענות אחרות, כמו שהתעריף בצו גבוה מהמותר בחוק, שהצו לא אושר כדין או שהרשות מפלה, אינן בסמכות מנהל הארנונה וועדת הערר. הן מועלות בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, במועדים שקבועים בתקנותיו.

שלב ראשון: השגה

ההשגה מוגשת בכתב למנהל הארנונה של הרשות בתוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום. הודעת התשלום השנתית שנשלחת בתחילת השנה היא הודעה כזו, וכך גם הודעת חיוב מתוקנת לאחר מדידה. ההשגה מפרטת את הטענה ומצרפת ראיות: תשריט, מדידה, חוזה שכירות, תמונות.

סעיף 4 לחוק מחייב את מנהל הארנונה להשיב בתוך 60 יום מקבלת ההשגה. אם לא השיב בתוך התקופה, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה, אלא אם ועדת הערר האריכה את המועד לתשובה, בטרם חלף, בתקופה נוספת שאינה עולה על 30 יום. הגשת השגה אינה עוצרת את חובת התשלום: החיוב ממשיך לחול עד ההכרעה, ואם ההשגה מתקבלת נעשה זיכוי.

שלב שני: ערר

מי שאינו מרוצה מתשובת מנהל הארנונה רשאי לערור לפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד הרשות, בתוך 30 יום מיום שנמסרה לו התשובה. ועדת הערר מורכבת משלושה חברים שמועצת הרשות ממנה, ויושב ראשה נדרש לעמוד בתנאי הכשירות שבחוק. הוועדה דנה בעילות ההשגה בלבד, שומעת את הצדדים ורשאית לקבל את הערר, לדחותו או לשנות את הקביעה.

על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בבעיה משפטית בלבד לבית המשפט לעניינים מינהליים, בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה, לפי סעיף 6 לחוק ותקנות בתי משפט לעניינים מינהליים.

איחור והארכת מועד

המועדים בחוק הם מהותיים. השגה שהוגשה אחרי 90 יום נדחית על הסף, ורק במקרים חריגים שבהם הוכחה סיבה מוצדקת מנהל הארנונה או הוועדה רשאים להאריך. הפסיקה קבעה שמי שלא הגיש השגה במועד אינו יכול בדרך כלל להעלות את אותן טענות עובדתיות בהליך אחר. לכן החיוב השנתי הוא הנקודה שבה נבדק השטח והסיווג.

כאשר הרשות מתקנת חיוב רטרואקטיבית, למשל לאחר מדידה, נדונה בפסיקה השאלה כמה שנים אחורה הרשות רשאית לחייב, בכפוף לחוק ההתיישנות ולכללי המשפט המינהלי.

לוח הזמנים בדוגמה

הדוגמה מציגה ספירת ימים על הודעת חיוב שהתקבלה ב-1 בפברואר 2026, כדי להמחיש את שרשרת המועדים. הספירה היא בימים קלנדריים, ומועד שחל ביום שאינו יום עבודה נדחה לפי כללי הפרשנות הכלליים.