מערכת נתוני האשראי: מה נאסף עליך, מי רואה, מה זה דירוג אשראי ואיך מקבלים את הדוח

מה המאגר ומי מדווח

המאגר פועל מאפריל 2019 ומנוהל על ידי בנק ישראל. מקורות המידע: תאגידים בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי מורשים, ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי (חדלות פירעון) ובנק ישראל עצמו (חשבונות מוגבלים לפי חוק שיקים ללא כיסוי). המידע כולל הלוואות, מסגרות אשראי, יתרות, מועדי תשלום ופיגורים, וגם נתונים חיוביים על עמידה בתשלומים.

המידע נאסף על יחידים בלבד, לצורך מתן אשראי. חברות אינן במאגר זה. הנתונים נשמרים לתקופה שקבועה בחוק ונמחקים בסופה.

דוח אשראי ודירוג אשראי

לשכת אשראי היא גוף פרטי שקיבל רישיון מבנק ישראל לקבל נתונים מהמאגר ולעבד אותם. כשלקוח מבקש הלוואה, המלווה רשאי, בהסכמת הלקוח, לקבל מלשכה דוח אשראי או חיווי אשראי (תשובה של כן/לא) ודירוג. הדירוג הוא מספר או קטגוריה שהלשכה מחשבת לפי מודל סטטיסטי משלה; אין דירוג ממשלתי אחיד, ולשכות שונות עשויות לחשב תוצאה שונה.

המשתנים שמשפיעים בדרך כלל: פיגורים ומשכם, ניצול מסגרות, מספר ההלוואות והבקשות, ותק ההיסטוריה, וחשבונות מוגבלים או תיקי הוצאה לפועל. הלשכה חייבת לגלות ללקוח את הגורמים העיקריים שהשפיעו על דירוגו, לפי בקשתו.

הזכויות של הלקוח

דוח ריכוז נתונים: כל אדם רשאי לקבל מבנק ישראל, ללא תשלום אחת לשנה, את כל הנתונים שנאספו עליו במאגר, וכן לדעת מי קיבל דוח עליו. תיקון: ניתן לבקש תיקון נתון שגוי, והמקור שדיווח חייב לבדוק ולהשיב בתוך המועד שבחוק.

אי-הכללה: לקוח רשאי לבקש שהנתונים עליו לא ייכללו במאגר, ואז מלווים לא יוכלו לקבל דוח עליו, מה שעשוי להשפיע על יכולתם להעריך אותו. ניתן לחזור ולהיכלל. הסכמה: מלווה רשאי לקבל דוח רק אם הלקוח הסכים, ולמטרות שבחוק.

עיון במידע ותלונות: פונים למרכז השירות של מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל. הפרות של החוק מטופלות על ידי הממונה על שיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל.

איך המלווה משתמש בזה

הדוח מצטרף ליחס ההחזר להכנסה ולביטחונות בקביעת המרווח על ההלוואה, או בסירוב. מלווה שסירב לתת אשראי על בסיס דוח חייב להודיע ללקוח על כך, כדי שיוכל לבדוק את הנתונים. פיגור שדווח נשאר בהיסטוריה גם אחרי שהוסדר, בציון שהוסדר.