דוח שנתי למס הכנסה: מי חייב להגיש לפי סעיף 131, מועדים, טפסים ומה קורה באיחור

הכלל והפטור

סעיף 131(א) קובע חובת דיווח רחבה, ותקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) מצמצמות אותה: שכיר שכל הכנסתו ממשכורת שנוכה ממנה מס כדין, ושהכנסתו מתחת לסף שנקבע בתקנות, פטור. הפטור נשלל כשמתקיים אחד מהמצבים בתקנות: הכנסה מעסק או ממשלח יד, הכנסת שכירות שאינה במסלול פטור או במסלול 10% ששולם, הכנסה ממכירת ניירות ערך מעל סף, החזקה בחברה כבעל שליטה, הכנסות מחו"ל או נכסי חוץ מעל סף, וכן מי שהוא או בן זוגו חייבים בדוח.

הסכומים בתקנות מתעדכנים ומתפרסמים בדף ההנחיות למילוי הדוח של רשות המסים לכל שנת מס; המדריך אינו מצטט אותם. שכיר שאינו חייב רשאי להגיש דוח מרצונו כדי לקבל החזר מס.

מי חייב תמיד

עצמאי (עוסק מורשה או פטור) חייב בדוח על הכנסתו מעסק, ללא קשר לגובהה. בעל שליטה בחברה (מחזיק 10% ומעלה באמצעי שליטה, לפי הגדרת סעיף 32(9)) חייב בדוח גם אם הכנסתו כולה ממשכורת מהחברה. מי שקיבל דרישה מפקיד השומה חייב להגיש גם אם אחרת היה פטור. יחיד שהעביר במהלך השנה סכום העולה על הסף לחו"ל, שהוא נהנה בנאמנות, או שמכר זכות במקרקעין שאינה פטורה, נכלל אף הוא.

הטפסים

הדוח השנתי ליחיד הוא טופס 1301, המוגש מקוון באזור האישי או באמצעות מייצג. אליו מצורפים נספחים לפי סוג ההכנסה: נספח א (עסק), נספח ב (שכירות ואחר), נספח ג (רווח הון), נספח ד (הכנסות מחו"ל), ואישורים: טופסי 106, אישורי ניכוי במקור (857), אישורי הפקדות לגמל ולביטוח חיים, קבלות תרומות. שכיר שמגיש רק לצורך החזר משתמש בטופס 135 המקוצר.

עצמאי מצרף דוח רווח והפסד, ובעסק שמנהל מאזן גם מאזן. מי שחייב בהצהרת הון מגיש אותה בנפרד לפי דרישה (סעיף 135).

מועדים וארכות

סעיף 132 קובע: עד 30 באפריל של השנה העוקבת למי שאינו חייב בהגשה מקוונת, ועד 31 במאי למי שחייב בהגשה מקוונת (רוב היחידים החייבים). מייצגים (רואי חשבון, יועצי מס) מקבלים הסדר ארכות מדורג שרשות המסים מפרסמת מדי שנה, שדוחה את מועדי הגשת לקוחותיהם לחודשים מאוחרים יותר. מי שאינו מיוצג יכול לבקש ארכה מפקיד השומה בנימוק.

המס המגיע לפי הדוח משולם עד מועד ההגשה. סעיף 187 מטיל הפרשי הצמדה וריבית 4% על יתרת המס מתום שנת המס, ללא קשר לארכה, ולכן תשלום מוקדם של יתרה צפויה מקטין את החיוב. תשלום עד סוף ינואר, פברואר או מרץ זוכה לפטור מלא, חלקי או קטן יותר מהריבית וההצמדה, לפי סעיף 187א.

איחור ואי-הגשה

אי-הגשת דוח במועד גוררת קנס לפי סעיף 188 על כל חודש של פיגור, וכן שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 145 אם הדוח לא הוגש כלל. אי-הגשה היא גם עבירה לפי סעיף 216. מי שלא הגיש אינו יכול לקבל אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור, שנדרשים לעסק. דוח שהוגש ניתן לתיקון בהגשת דוח מתקן, ופקיד השומה רשאי לבדוק אותו ולהוציא שומה בתוך התקופה הקבועה בסעיף 145.