שיעור עלות אשראי (APR): מה זה?

שיעור עלות האשראי, המכונה APR, הוא הריבית השנתית הכוללת של הלוואה כשמביאים בחשבון גם עמלות ותשלומים נלווים, וחוק אשראי הוגן מחייב לגלותו ומגביל אותו לתקרה.

שיעור עלות האשראי מבטא את העלות האמיתית של הלוואה במונחי ריבית שנתית: הוא מגלם לא רק את הריבית הנקובה אלא גם עמלת פתיחת תיק, דמי ניהול, דמי גבייה, ביטוח שהמלווה מחייב וכל תשלום אחר שהלווה נדרש לו כתנאי לאשראי. השיעור מחושב כריבית שמשווה את הערך הנוכחי של כל התשלומים לסכום שהתקבל בפועל, ולכן שתי הלוואות באותה ריבית נקובה עשויות להיות בעלות שיעורי עלות שונים.

חוק אשראי הוגן, שהחליף את חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, מחייב כל מלווה, בנקאי וחוץ-בנקאי, לציין בהסכם ההלוואה את שיעור העלות הממשי של האשראי ואת סכום כל התשלומים. החוק קובע תקרה: שיעור העלות המרבי הוא ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות אחוז בהלוואות רגילות, ותקרה גבוהה יותר, בתוספת 20 נקודות אחוז, מהווה עבירה פלילית. החוק מתייחס גם להלוואות שניתנו על ידי יחידים שאינם עוסקים במתן אשראי, בתנאים שנקבעו, ומגביל את ריבית הפיגורים המרבית בנוסף לריבית הרגילה.

השוואת הלוואות לפי שיעור העלות ולא לפי הריבית הנקובה מנטרלת את השפעת העמלות. בהלוואה של 50,000 שקלים לשנה בריבית נומינלית של 8 אחוזים עם עמלה של 1,000 שקלים בהתחלה, שיעור העלות הכולל עולה לכ-12 אחוזים. השיעור אינו כולל עמלות שתלויות בהתנהגות הלווה, כמו ריבית פיגורים. חוק אשראי הוגן קובע שהסכם הלוואה שלא כלל את גילוי שיעור העלות כנדרש ניתן לתקיפה בבית משפט, ובית המשפט רשאי לשנות את תנאיו או לבטל את חלקו.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993

מדריכים בנושא הלוואות · כל המונחים