ריבית פיגורים: מה זה?

ריבית פיגורים היא ריבית מוגדלת שהמלווה גובה על תשלום שלא שולם במועדו, מיום הפיגור ועד לתשלום בפועל, בשיעור שנקבע בהסכם ובכפוף לתקרה שבחוק אשראי הוגן.

כאשר לווה מאחר בתשלום, הסכום שבפיגור נושא ריבית פיגורים במקום הריבית הרגילה של ההלוואה. ריבית זו גבוהה מהריבית ההסכמית, והיא מחושבת מדי יום על הסכום שלא שולם, כולל רכיב הריבית שבתשלום שלא בוצע. ההסכם קובע את שיעורה, בדרך כלל כתוספת מרווח לריבית ההלוואה או לריבית הפריים. בהלוואות לדיור, ריבית הפיגורים מפורסמת על ידי הבנק ומעודכנת מעת לעת. ריבית פיגורים מצטברת גם על תשלום שאיחר בימים ספורים, ובהלוואות גדולות כמו משכנתא, פיגור של חודש בתשלום גורר סכום ניכר מעבר לתשלום עצמו.

חוק אשראי הוגן מגביל את ריבית הפיגורים המרבית ומגדיר אותה כשיעור נוסף על תקרת עלות האשראי, כך שגם בפיגור אין למלווה חופש מלא בקביעת השיעור. לצד הריבית, המלווה רשאי לגבות הוצאות גבייה שנקבעו בהסכם ובדין, וכעבור תקופה מוגדרת בהסכם רשאי להעמיד את ההלוואה כולה לפירעון מיידי ולפתוח בהליכי גבייה. החוק מבחין בין ריבית פיגורים, שהיא פיצוי על האיחור, לבין הוצאות גבייה שהן החזר עלויות, ואוסר על גביית סכומים שאינם נכללים באחת משתי הקטגוריות.

פיגור מדווח למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל ופוגע בדירוג האשראי לתקופה הקבועה בחוק. בהלוואות לדיור, כללי בנק ישראל מחייבים את הבנק לפנות ללווה, להציע הסדר ולבחון פריסה מחדש לפני העמדה לפירעון מיידי. ריבית פיגורים אינה ניתנת לניכוי כהוצאה כאשר ההלוואה פרטית. הסדר פריסה מחדש שנחתם עם הבנק מפסיק את צבירת ריבית הפיגורים על הסכום שנכלל בהסדר, והפיגור מדווח למאגר כפיגור שהוסדר, מה שמקל את ההשפעה על הדירוג לאורך זמן.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993

מדריכים בנושא הלוואות · כל המונחים