אזור ארנונה: מה זה?

אזור ארנונה הוא חלוקה גאוגרפית של תחום הרשות המקומית בצו הארנונה, שבה נכסים מאותו סוג מחויבים בתעריפים שונים לפי מיקומם, למשל מרכז העיר לעומת שכונות חדשות או ותיקות.

רשויות מקומיות רבות מחלקות את שטחן לאזורי ארנונה, מפני שערך השירותים והנכסים אינו אחיד ברחבי העיר. צו הארנונה מגדיר את גבולות האזורים לפי רחובות, גושים או שכונות, ולכל אזור קובע תעריף למטר רבוע לכל סיווג נכס. רשויות קטנות מסתפקות לעיתים באזור אחד, ואילו בערים גדולות קיימים כמה אזורים במגורים ובעסקים. חלוקה זו נעשית בעיקר במגורים ובמסחר, ופחות בתעשייה. רשימת האזורים מופיעה בפרק ההגדרות של הצו.

החוק מגביל את השינוי בחלוקה לאזורים: העברת נכסים מאזור לאזור, יצירת אזור חדש או ביטול אזור נחשבים לשינוי תעריף ודורשים אישור של שרי הפנים והאוצר, כדי למנוע העלאת ארנונה בדרך עקיפה. לכן חלוקות האזורים ברשויות רבות נקבעו לפני שנים ואינן משקפות בהכרח את מצב השכונות היום. כתוצאה מכך, אזורים שהיו בפאתי העיר ונבנו מחדש נותרים לעיתים באזור זול, וההפך. החלוקה הקיימת נבחנת מחדש רק ביוזמת הרשות ובאישור השרים.

האזור מצוין בהודעת החיוב, ומחזיק שסבור שנכסו שויך לאזור שגוי לפי גבולות הצו רשאי להגיש השגה. ההשגה מוגבלת לטענות עובדתיות, כגון מיקום הנכס ביחס לגבול, ולא לטענה שהחלוקה עצמה אינה סבירה, שנדונה בתקיפה ישירה של הצו בבית המשפט לעניינים מנהליים. בהשוואת ארנונה בין ערים, האזור מסביר חלק גדול מהפער בין תושבים באותה עיר, ולכן הארנונה הממוצעת למטר רבוע ברשות, שמוצגת באתר מהדוחות המבוקרים, היא ממוצע של כל האזורים והסיווגים ולא תעריף של נכס מסוים.

מקור חוקי / רגולטורי: תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, תקנות 9-10; חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, סעיף 3

מדריכים בנושא ארנונה ורשויות · כל המונחים