קבלה: מה זה?

קבלה היא מסמך שכל עוסק חייב להוציא בעת קבלת תשלום, לתיעוד הסכום, אמצעי התשלום ומועדו, והיא המסמך היחיד שעוסק פטור מוציא ללקוחותיו.

הוראות ניהול פנקסי חשבונות מחייבות כל נישום שמנהל עסק לרשום כל תקבול, במזומן, בשיק, בכרטיס אשראי או בהעברה, ולהוציא קבלה במועד קבלתו. הקבלה כוללת שם העוסק ומספרו, מספר סידורי, תאריך, שם המשלם, הסכום, אמצעי התשלום ופרטיו, ומהות התקבול. קבלה אינה מפרטת מע"מ, מפני שאינה מסמך לצורכי קיזוז. הקבלה נדרשת גם על מקדמה ועל תשלום חלקי, ולא רק על תשלום מלא.

ההבחנה בין קבלה לחשבונית חשובה: החשבונית מתעדת את העסקה ואת החיוב, והקבלה מתעדת את התשלום. עוסק מורשה שמקבל תשלום במועד העסקה רשאי להוציא מסמך משולב, חשבונית מס קבלה. עוסק פטור, שאינו גובה מע"מ, מוציא קבלה בלבד, ואם הלקוח דורש פירוט של העסקה הוא רשאי להוציא חשבונית עסקה ללא מע"מ. המסמך המשולב חוסך את הצורך בשני מסמכים כשהתשלום ניתן במעמד העסקה.

אי-רישום תקבול הוא עילה לפסילת ספרים לפי סעיף 145ב לפקודה, עם השלכות על שומה, על קנסות ועל אישור ניהול ספרים. קבלות ניתנות להפקה בפנקס מודפס או בתוכנה שעומדת בדרישות רשות המסים, ויש לשמור העתקים שבע שנים. תוכנות הנהלת חשבונות מפיקות קבלה ממוספרת אוטומטית, ופנקס קבלות ידני חייב להיות ממוספר מראש ומודפס בבית דפוס. תשלום במזומן מעל הסכום שנקבע בחוק לצמצום השימוש במזומן אסור, וקבלה על מזומן מציינת זאת במפורש.

מקור חוקי / רגולטורי: הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973, סעיפים 5 ו-19; פקודת מס הכנסה סעיף 145ב

מדריכים בנושא עסק וראיית חשבון · כל המונחים