מדד המחירים לצרכן: מה זה?

מדד המחירים לצרכן הוא מדד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש, ומודד את השינוי במחירי סל קבוע של מוצרים ושירותים שמשק בית ממוצע צורך, ומשמש בסיס להצמדה ולמדידת אינפלציה.

המדד מחושב על סל צריכה שמשקלותיו נקבעים לפי סקר הוצאות משק הבית, וכולל קבוצות ראשיות כגון דיור, מזון, תחבורה, בריאות, חינוך ותרבות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת מדי חודש עשרות אלפי מחירים ומפרסמת את המדד ב-15 בחודש שלאחר חודש המדידה, או ביום העסקים הקרוב אליו. המדד מוצג כמספר ביחס לתקופת בסיס, ואחוז השינוי בינו לבין המדד הקודם הוא האינפלציה החודשית. המשקלות מתעדכנים מעת לעת כדי לשקף שינויים בהרגלי הצריכה.

המדד הוא הבסיס להצמדה במשק: הלוואות ומשכנתאות צמודות מדד, חוזי שכירות, קצבאות פנסיה, פסקי דין, מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי, תקרות ביטוח לאומי ותעריפי ארנונה, שכולם מתעדכנים לפי השינוי במדד. לכן פרסום המדד משפיע ישירות על החזרי משכנתא ועל סכומי חובות רבים, ולא רק על מדידת יוקר המחיה. לכן מדד שפורסם בחודש מסוים משפיע על תשלומים בחודש שלאחריו. מועד הפרסום ידוע מראש ומתפרסם בלוח הפרסומים של הלשכה.

לצד המדד הכללי מתפרסמים מדדים משניים, ובהם מדד ללא דיור, מדד ללא אנרגיה ומדד מחירי הדיור שנמדד בנפרד מהמדד הכללי. מדד תשומות הבנייה ומדד המחירים הסיטוניים הם מדדים אחרים לצרכים אחרים. הנתונים ההיסטוריים זמינים באתר הלשכה ובמאגר הנתונים הממשלתי. המדד מודד את השינוי במחירים, ולא את רמת המחירים ביחס למדינות אחרות, ולכן הוא אינו מדד ליוקר המחיה בהשוואה בינלאומית. השינוי השנתי במדד הוא הנתון שנקרא אינפלציה בשיח הציבורי.

מקור חוקי / רגולטורי: פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972; חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (הגדרת מדד)

מדריכים בנושא תכנון פיננסי · כל המונחים