אינפלציה: מה זה?

אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית במשק, שנמדדת בישראל בשינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן, ומשמעותה ירידה בכוח הקנייה של כל שקל.

אינפלציה נמדדת כאחוז השינוי במדד המחירים לצרכן בין תקופה לתקופה, בדרך כלל בשנים עשר החודשים האחרונים. אינפלציה של 3% משמעה שסל צריכה שעלה 1,000 שקלים לפני שנה עולה כעת 1,030 שקלים, ושחיסכון של 1,000 שקלים שלא נשא ריבית קונה פחות. אינפלציה שלילית, כלומר ירידת מחירים, נקראת דפלציה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את המדד מדי חודש, והשינוי השנתי מחושב ממנו. הנתון מתפרסם באמצע כל חודש יחד עם המדד.

בישראל בנק ישראל אחראי על יציבות המחירים, ויעד האינפלציה שקבעה הממשלה הוא בין 1% ל-3% לשנה. הכלי המרכזי לעמידה ביעד הוא ריבית בנק ישראל: העלאת הריבית מייקרת אשראי ומצמצמת ביקושים, והורדתה פועלת בכיוון ההפוך. ריבית בנק ישראל משפיעה על ריבית הפריים, על המשכנתאות ועל תשואות הפיקדונות. החלטות הריבית מתפרסמות שמונה פעמים בשנה, ולאחר כל החלטה בנק ישראל מסביר את שיקוליו.

האינפלציה היא הסיבה להבחנה בין ערכים נומינליים לריאליים: תשואה, ריבית ושכר נמדדים במונחים ריאליים כשמנכים ממנה את עליית המדד. חלק מהחוזים במשק, ובהם מסלולי משכנתא, שכר דירה, קצבאות פנסיה ומדרגות המס, צמודים למדד, כך שסכומם מתעדכן עם האינפלציה. האינפלציה נמדדת גם על ידי מדדים אחרים, כגון מדד מחירי הדיור ומדד תשומות הבנייה, אך המדד לצרכן הוא זה שמשמש להצמדה ולמדיניות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתונים מדי חודש, ובנק ישראל מפרסם תחזיות אינפלציה.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק בנק ישראל, התש"ע-2010, סעיף 3 (יציבות מחירים); החלטת ממשלה בדבר יעד האינפלציה (2000)

מדריכים בנושא תכנון פיננסי · כל המונחים