ניכוי במקור: מה זה?

ניכוי במקור הוא גביית מס על ידי משלם ההכנסה, כמו מעסיק, בנק או לקוח עסקי, שמנכה את המס מהתשלום ומעביר אותו לרשות המסים במקום מקבל ההכנסה.

ניכוי מס במקור מעביר את חובת התשלום לגורם המשלם. המעסיק מנכה מס הכנסה משכר העובד לפי טופס 101 והמדרגות; הבנק מנכה מס מריבית על פיקדונות; חברה מנכה מס מדיבידנד; ולקוח עסקי מנכה מס מתשלום לספק שאין בידיו אישור פטור. הסכום המנוכה מועבר לרשות המסים בדיווח חודשי ונזקף לזכות מקבל ההכנסה כמס ששולם. ניכוי במקור הוא המנגנון העיקרי לגביית מס הכנסה בישראל, ורוב המס על יחידים נגבה דרכו, לפני שהנישום נדרש לפעולה כלשהי.

סעיף 164 לפקודת מס הכנסה מסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות אילו תשלומים חייבים בניכוי ובאיזה שיעור. תקנות רבות נקבעו מכוחו, ובהן ניכוי משכר עבודה, ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים, ניכוי מריבית ומדיבידנד. שיעור הניכוי מתשלומים לעסקים נקבע בתקנות, ופקיד השומה רשאי לאשר לעסק שיעור מופחת או פטור מלא, לפי התנהלותו. עסק שאין בידיו אישור ניכוי במקור מנוכה בשיעור המרבי שבתקנות, ואישור תקף מוצג ללקוחות באמצעות מערכת מקוונת של רשות המסים שבה ניתן לבדוק את שיעור הניכוי לפי מספר העוסק.

הניכוי במקור הוא תשלום על חשבון ולא מס סופי, למעט במקרים שבהם החוק קובע ששיעור הניכוי הוא המס המלא, כמו ריבית על פיקדונות ליחידים. בתום השנה סך הניכויים מקוזז מהמס המגיע לפי הדוח, ועודף ניכוי מוחזר. ניכוי חסר, למשל בשל היעדר תיאום מס, יוצר חוב. ניכוי במקור מתשלומים לעסקים מקוזז מהמקדמות השוטפות של העסק, כך שעסק שמנוכה ממנו מס בשיעור גבוה עשוי לא לשלם מקדמות כלל ולקבל החזר בתום השנה.

מקור חוקי / רגולטורי: פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 164; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז-1977

מדריכים בנושא מס והחזרי מס · כל המונחים