ריבית נומינלית: מה זה?

ריבית נומינלית היא שיעור הריבית השנתי הנקוב בהסכם, לפני התחשבות בתדירות חישוב הריבית ולפני ניכוי האינפלציה, ולכן היא שונה מהריבית האפקטיבית ומהריבית הריאלית.

הריבית הנומינלית היא המספר שמופיע בכותרת ההלוואה או הפיקדון: שיעור שנתי שממנו נגזרת הריבית התקופתית בחלוקה למספר התקופות. ריבית נומינלית של 6 אחוזים המחושבת חודשית פירושה חצי אחוז לחודש. המונח משמש בשתי הבחנות שונות: מול הריבית האפקטיבית, שמביאה בחשבון את ריבית דריבית בתוך השנה, ומול הריבית הריאלית, שמנכה את שיעור האינפלציה. כאשר בנק מפרסם ריבית שנתית על הלוואה, הכוונה בדרך כלל לריבית הנומינלית, והריבית האפקטיבית מופיעה במסמכים המפורטים תחת השם ריבית מתואמת.

בהבחנה מול הריבית הריאלית, ריבית נומינלית של 5 אחוזים בשנה שבה המדד עלה ב-3 אחוזים היא ריבית ריאלית של כ-1.94 אחוזים, לפי החישוב אחד ועוד הנומינלית חלקי אחד ועוד האינפלציה, פחות אחד. במסלולי משכנתא צמודי מדד, הריבית הנקובה היא ריאלית וההצמדה מתווספת עליה; במסלולים לא צמודים, הריבית הנקובה היא נומינלית וכוללת בתוכה את ציפיות האינפלציה. משקיע בפיקדון בריבית נומינלית של 4 אחוזים בשנה שבה האינפלציה הייתה 4 אחוזים שמר על ערך כספו בלבד, ולאחר ניכוי המס על הריבית הנומינלית איבד מערכו הריאלי.

כללי הבנקאות בנושא גילוי נאות מחייבים הצגה של הריבית הנומינלית לצד הריבית המתואמת. במיסוי, ההבחנה קובעת את שיעור המס על ריבית מפיקדון: 15 אחוזים על ריבית נומינלית בפיקדון לא צמוד, לעומת 25 אחוזים על הריבית הריאלית בפיקדון צמוד, לפי סעיף 125ג לפקודת מס הכנסה. בתקופות של אינפלציה גבוהה, המס על ריבית נומינלית עשוי לחול גם על חלק שאינו רווח ריאלי, ואילו במכשירים צמודים המס חל על הרווח הריאלי בלבד.

מקור חוקי / רגולטורי: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992; פקודת מס הכנסה, סעיף 125ג

מדריכים בנושא הלוואות · כל המונחים