חשיפה למניות: מה זה?

חשיפה למניות היא השיעור מנכסי מסלול ההשקעה שמושקע במניות ובמכשירים עוקבי מניות, במישרין או באמצעות נגזרים וקרנות, והוא הגורם העיקרי לרמת הסיכון של המסלול.

חשיפה למניות נמדדת באחוזים מסך הנכסים של המסלול, וכוללת החזקה ישירה במניות בישראל ובחו"ל, קרנות סל וקרנות נאמנות מנייתיות, וחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות. החשיפה האפקטיבית עשויה להיות שונה מההחזקה הישירה, מפני שנגזרים מאפשרים חשיפה גדולה מהסכום שהושקע בהם. השיעור שמוצג במדיניות ההשקעה של מסלול הוא טווח, כגון בין 30% ל-50%, וההחלטה בתוך הטווח בידי ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי.

המניות הן הרכיב שתורם את עיקר התנודתיות של המסלול, אך בהיסטוריה ארוכת טווח גם את עיקר התשואה. לכן המודל של מסלול תלוי גיל, שנקבע בחוזר של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מבוסס על הקטנת החשיפה למניות ככל שהחוסך מתקרב לגיל הפרישה. חוסך רשאי לבחור מסלול עם חשיפה מנייתית גבוהה או נמוכה מזו של קבוצת הגיל שלו. החשיפה למניות היא הגורם שמסביר את רוב ההבדל בתשואה ובתנודתיות בין מסלולים כלליים בגופים שונים.

הגופים המוסדיים מפרסמים את הרכב הנכסים של כל מסלול מדי רבעון, ובו שיעור החשיפה למניות בפועל. במסלולי מניות ייעודיים החשיפה עשויה להתקרב למלוא הנכסים, ובמסלולי אגרות חוב היא אפסית. בפוליסות ביטוח ובקופות גמל להשקעה מוצעים מסלולים באותם שמות ובאותה חלוקה, ולכן החשיפה למניות היא נתון שניתן להשוות בין מוצרים שונים. חוסך שמפקיד גם בקרן השתלמות וגם בפנסיה בוחן את החשיפה הכוללת של כל חסכונותיו יחד, ולא של כל מוצר בנפרד.

מקור חוקי / רגולטורי: חוזר גופים מוסדיים 2015-9-29 - מסלולי השקעה בקופות גמל (רשות שוק ההון); תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה), התשע"ב-2012

מדריכים בנושא פנסיה וגמל · כל המונחים