סיכון: מה זה?

סיכון בהשקעה הוא אי-הוודאות לגבי התשואה שתתקבל, כלומר האפשרות שהתוצאה בפועל תהיה שונה מהצפוי ובכלל זה הפסד, ונמדד בדרך כלל בסטיית התקן של התשואות.

בהשקעות סיכון אינו רק אפשרות להפסד אלא רוחב טווח התוצאות. פיקדון בנקאי בריבית קבועה נושא סיכון נמוך: התוצאה ידועה מראש, למעט סיכון האינפלציה ואי-יכולת הבנק לפרוע. מניה נושאת סיכון גבוה: התשואה בשנה נתונה יכולה להיות רווח של עשרות אחוזים או הפסד דומה. באופן היסטורי, נכסים בסיכון גבוה יותר הניבו בממוצע לאורך זמן תשואה גבוהה יותר, אך ללא הבטחה בשום תקופה מסוימת.

סוגי הסיכון העיקריים: סיכון שוק, שנובע מתנודות כלליות במחירי הנכסים; סיכון אשראי, שהלווה או מנפיק האג"ח לא יפרע את חובו; סיכון ריבית, שעליית ריבית תוריד את מחירי אגרות החוב; סיכון מטבע בהשקעות בחו"ל; סיכון אינפלציה בנכסים לא צמודים; וסיכון נזילות, שלא ניתן למכור את הנכס במהירות במחיר הוגן. פיזור מקטין את הסיכון הייחודי לנכס בודד אך לא את סיכון השוק.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מחייבת גופים מוסדיים לדווח על סטיית התקן של מסלולי ההשקעה ולתאר את מדיניות ההשקעה ורמת הסיכון, ומודל המסלולים תלויי הגיל מתאים את הסיכון לטווח החיסכון שנותר. רשות ניירות ערך מחייבת גילוי סיכונים בתשקיפים ובקרנות נאמנות. רמת הסיכון שמתאימה לחוסך תלויה בטווח החיסכון, ביכולת לספוג הפסד זמני ובקיומם של נכסים אחרים, ולא רק בגיל. בחירה ברמת סיכון היא החלטה אישית, ובעלי רישיון ייעוץ מוסמכים להתאים אותה לנתוני החוסך.

מקור חוקי / רגולטורי: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012; חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968

מדריכים בנושא תכנון פיננסי · כל המונחים