פיזור: מה זה?

פיזור הוא חלוקת ההשקעה בין נכסים, ענפים, מדינות ומטבעות שונים, כך שירידה בנכס אחד מתקזזת חלקית בנכסים אחרים, והסיכון הכולל של התיק נמוך מסיכון כל נכס בנפרד.

העיקרון של פיזור נשען על כך שנכסים שונים אינם נעים תמיד באותו כיוון ובאותה עוצמה. תיק שמורכב ממניה אחת חשוף לכל אירוע בחברה אחת; תיק שמורכב ממאות מניות בענפים ובמדינות שונים חשוף רק לתנודות השוק כולו, והסיכון הייחודי של כל חברה מתבטל בממוצע. פיזור בין סוגי נכסים, כגון מניות, אגרות חוב, נדל"ן ומזומן, מקטין את הסיכון עוד יותר מפני שהם מגיבים באופן שונה לריבית, לצמיחה ולאינפלציה.

בחיסכון הפנסיוני הפיזור מובנה: תקנות כללי ההשקעה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מגבילות את שיעור ההשקעה של קופה בתאגיד אחד, בקבוצת לווים אחת ובסוגי נכסים, כדי להבטיח פיזור מינימלי. מסלולי ההשקעה מפרסמים את הרכב הנכסים, ובו הפיזור בין מניות, אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, נכסים לא סחירים, חו"ל ומטבעות. המגבלות נועדו למנוע מצב שבו כשל של גוף אחד פוגע באופן חמור בחיסכון של העמיתים.

פיזור מקטין את הסיכון הייחודי אך אינו מבטל את סיכון השוק: בירידה כללית בשווקים גם תיק מפוזר יורד. פיזור על פני זמן, כלומר הפקדה חודשית קבועה במקום סכום חד-פעמי, מקטין את התלות בעיתוי הכניסה לשוק. בהשקעה ישירה, פיזור מושג באמצעות קרנות סל וקרנות נאמנות שמחזיקות מדד שלם, ובחיסכון פנסיוני הוא מובנה בניהול המוסדי. פיזור אינו דורש מספר גדול של מוצרים: מסלול השקעה אחד עם הרכב נכסים רחב מפוזר יותר מכמה מוצרים שכולם מחזיקים אותן מניות.

מקור חוקי / רגולטורי: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012

מדריכים בנושא תכנון פיננסי · כל המונחים