סטיית תקן: מה זה?

סטיית תקן היא מדד סטטיסטי לתנודתיות התשואה של מסלול השקעה, המבטא עד כמה התשואות התקופתיות התרחקו מהממוצע שלהן, ומשמשת כמדד לסיכון.

סטיית תקן מודדת את פיזור התשואות סביב הממוצע. מסלול שהניב מדי חודש תשואה קרובה לממוצע יציג סטיית תקן נמוכה, ואילו מסלול שהתשואה בו קפצה בין חודשים של רווח גבוה לחודשים של הפסד ניכר יציג סטיית תקן גבוהה. בחיסכון פנסיוני היא מחושבת על התשואות החודשיות של המסלול, בדרך כלל לתקופה של שלוש או חמש שנים. הנתון מוצג באחוזים, ובדרך כלל מחושב כסטיית תקן שנתית של התשואות החודשיות.

סטיית תקן משמשת כאומדן המקובל לסיכון ההשקעה: ככל שהיא גבוהה יותר, טווח התוצאות האפשריות רחב יותר, לטוב ולרע. מסלולים עם חשיפה גבוהה למניות מציגים בדרך כלל סטיית תקן גבוהה ממסלולים שמבוססים על אגרות חוב, ומסלול תלוי גיל לחוסכים מבוגרים מתוכנן להציג סטיית תקן נמוכה יותר. סטיית תקן גבוהה יחד עם תשואה גבוהה מעידה על מסלול שלוקח סיכון ומתוגמל עליו, וסטיית תקן גבוהה עם תשואה נמוכה מעידה על סיכון ללא תגמול.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מחייבת את הגופים המוסדיים לדווח על סטיית התקן של כל מסלול, והנתון מוצג במערכות ההשוואה לצד התשואה, כדי לאפשר בחינה של תשואה ביחס לסיכון שנלקח. סטיית התקן מבוססת על נתוני עבר ואינה מנבאת את התנודתיות בעתיד, ובתקופות משבר היא עולה בכל המסלולים בבת אחת. יחד עם התשואה היא מאפשרת לחשב מדד תשואה לסיכון, שמופיע גם הוא במערכות ההשוואה של רשות שוק ההון.

מקור חוקי / רגולטורי: חוזר גופים מוסדיים - כללי דיווח ופרסום תשואות (רשות שוק ההון)

מדריכים בנושא פנסיה וגמל · כל המונחים