דמי תיווך: מה זה?

דמי תיווך הם התשלום למתווך מקרקעין מורשה על תיווך בעסקת מכר או שכירות, ולפי חוק המתווכים במקרקעין הם מגיעים רק אם נחתמה הזמנה בכתב והמתווך היה הגורם היעיל בעסקה.

חוק המתווכים במקרקעין מסדיר את העיסוק בתיווך: רק מי שעבר בחינה ומחזיק ברישיון ממשרד המשפטים רשאי לעסוק בתיווך ולגבות דמי תיווך. סעיף 9 לחוק קובע שמתווך זכאי לדמי תיווך רק אם הלקוח חתם על הזמנה בכתב הכוללת את הפרטים שנקבעו בתקנות, ובהם זהות הצדדים, תיאור הנכס ושיעור דמי התיווך. סעיף 14 מוסיף שהמתווך חייב להיות הגורם היעיל שהביא להתקשרות. טופס ההזמנה בכתב הוא המסמך המרכזי בכל מחלוקת על דמי תיווך, וללא חתימה עליו המתווך אינו זכאי לתשלום גם אם הביא בפועל את הצדדים לעסקה.

גובה דמי התיווך אינו קבוע בחוק ונתון להסכמה בין הצדדים, והוא מבוטא בדרך כלל כאחוז ממחיר העסקה במכר, או כסכום השווה לשכר דירה של חודש בשכירות, בתוספת מס ערך מוסף. כל צד לעסקה משלם למתווך שפעל עבורו. מתווך רשאי לייצג את שני הצדדים באותה עסקה רק בהסכמתם בכתב, כפי שקובע החוק. דמי התיווך במכר משולמים במעמד חתימת החוזה או בסמוך לו, ולא במועד קבלת החזקה, אלא אם נקבע אחרת בטופס ההזמנה.

דמי התיווך ששולמו ברכישה או במכירה של נכס מוכרים כהוצאה בחישוב מס השבח, לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, עד לשיעור שנקבע בסעיף. מתווך שגבה דמי תיווך ללא רישיון או ללא הזמנה בכתב חשוף לתביעת השבה ולעבירה לפי החוק. תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב) קובעות את הפרטים המחייבים בטופס ההזמנה. לקוח שחתם על טופס הזמנה עם כמה מתווכים לאותו נכס עלול להיתבע על ידי יותר מאחד, והשאלה מי היה הגורם היעיל מוכרעת בבית משפט לפי מבחנים שנקבעו בפסיקה.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, סעיפים 9 ו-14

מדריכים בנושא מקרקעין · כל המונחים