גיל פרישה: מה זה?

גיל פרישה הוא הגיל שנקבע בחוק גיל פרישה שבו עובד זכאי לפרוש מעבודתו ולקבל קצבה: 67 לגבר, ו-62 לאישה עם עלייה הדרגתית ל-65 לפי שנת הלידה.

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, קובע שני גילאים: גיל פרישה, שבו עובד רשאי לפרוש ולקבל קצבת זקנה מקרן הפנסיה וקצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי בכפוף למבחן הכנסות, וגיל פרישת חובה, 67 לגברים ולנשים, שממנו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש. גיל הפרישה לגבר הוא 67 מאז 2009. גיל הפרישה נבדל מגיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק ללא מבחן הכנסות, שהוא 70 לגבר ולאישה לפי חוק הביטוח הלאומי.

גיל הפרישה לאישה עמד על 62 עד 2021. בתיקון לחוק במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2022 נקבעה עלייה הדרגתית ל-65 לפי שנת הלידה: נשים שנולדו עד 1959 פורשות בגיל 62, ולכל שנת לידה מאוחרת יותר הגיל עולה בכמה חודשים, עד גיל 65 לנשים שנולדו מ-1970 ואילך. הגיל המדויק לכל שנת לידה מופיע בתוספת לחוק. הטבלה המלאה, לפי חודש ושנת לידה, מתפרסמת על ידי המוסד לביטוח לאומי ורשות שוק ההון.

גיל הפרישה משפיע על מועד תחילת הזכאות לפטור על קצבה מזכה לפי סעיף 9א לפקודה, על גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק, ועל מקדם ההמרה, שכן פרישה מאוחרת יותר מקטינה את המקדם ומגדילה את הקצבה. פרישה מוקדמת מגיל 60 אפשרית בקרן פנסיה במקדם גבוה יותר. המעסיק אינו רשאי לחייב עובדת לפרוש לפני גיל 67, גם אם הגיעה לגיל הפרישה שלה, ולפי החוק בקשה להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישת חובה נבחנת באופן פרטני. המוסד לביטוח לאומי מפרסם טבלה של גיל הפרישה לפי חודש ושנת לידה.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, סעיפים 3-4 והתוספת (תיקון 2021)

מדריכים בנושא פרישה · כל המונחים