ארנונה לעסקים לפי סוג נכס: משרדים ומסחר, תעשייה, מלאכה, בנקים, חניונים ומבנים חקלאיים - איך הסיווג נקבע

הסיווגים הקבועים בתקנות

תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, מונות סיווגים ראשיים לנכסים שאינם למגורים: משרדים, שירותים ומסחר; בנקים וחברות ביטוח; תעשייה; בתי מלון; מלאכה; אדמה חקלאית; קרקע תפוסה; חניונים; מבנה חקלאי; נכסים אחרים. לכל סיווג נקבע בתקנות תעריף מזערי ותעריף מרבי למטר רבוע לשנה, והם מתעדכנים מדי שנה בשיעור העדכון האוטומטי.

בתוך כל סיווג ראשי הרשות רשאית לקבוע תתי-סיווגים לפי גודל הנכס, האזור בעיר או סוג הפעילות, בתנאי שהתעריף לכל תת-סיווג נשאר בתוך הטווח שבתקנות. כך למשל בסיווג משרדים ומסחר עשויות להיות מדרגות תעריף שונות למ"ר עד גודל מסוים ומעליו.

למה בנקים משלמים הכי הרבה

הטווח לסיווג בנקים וחברות ביטוח הוא הגבוה ביותר בתקנות, פי כמה מהתעריף למשרדים. הבסיס ההיסטורי הוא הפרש בין יכולת התשלום של הענפים, שהוקפא בחוקי ההקפאה בתחילת שנות התשעים ונשאר במבנה התקנות. הסיווג חל על סניפים ומשרדים של תאגידים בנקאיים ומבטחים, לא על עסק שמקבל שירות מבנק.

סיווג תעשייה ומלאכה נמוך יחסית, ומבנה חקלאי ואדמה חקלאית נמוכים במיוחד. ההבדל בין תעשייה למלאכה נקבע בצו הארנונה של הרשות, לרוב לפי היקף העובדים או סוג הייצור.

הכלל: שימוש בפועל

הסיווג של נכס נקבע לפי השימוש שנעשה בו בפועל, ולא לפי ייעודו התכנוני או לפי מה שכתוב בחוזה השכירות. דירה שמשמשת כמשרד מסווגת כמשרד, ומחסן שמשמש למכירה מסווג כמסחר. כשבנכס אחד נעשים כמה שימושים, הרשות רשאית לפצל את השטח ולחייב כל חלק לפי סיווגו, למשל אולם ייצור כתעשייה ומשרדי ההנהלה כמשרדים.

שטחים משותפים בבניין משרדים, כמו לובי, מסדרונות וחניון, מחויבים לפי שיטת המדידה בצו הארנונה: בחלק מהרשויות הם מחולקים בין המחזיקים לפי חלקם היחסי, ובאחרות מחויב חלקם בשיעור מופחת או מוחרגים.

מי המחזיק החייב

לפי סעיף 326 לפקודת העיריות, החייב בארנונה הוא המחזיק בנכס, כלומר מי שמשתמש בו בפועל, ולא בהכרח הבעלים. בשכירות עסקית השוכר הוא המחזיק, ובעל הנכס חייב להודיע לרשות על חילופי מחזיקים; אם לא הודיע, החיוב נשאר על שמו. נכס ריק חוזר להיות באחריות הבעלים.

שינוי סיווג בעקבות שינוי שימוש מתחיל ממועד השינוי, ועל המחזיק חובת הודעה. רשות שגילתה שימוש שלא תואם את הסיווג רשאית לתקן את החיוב, ובמחלוקת על הסיווג פתוחה למחזיק דרך ההשגה והערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית).

איך זה נראה במספרים

התעריפים בפועל מופיעים בצו הארנונה השנתי של כל רשות, שמתפרסם באתרה ובדוחותיה הכספיים. השוואת תעריפי עסקים בין ערים היא אחד המדדים שמופיעים בנתוני הרשויות באתר. מחשבון הארנונה מכפיל שטח בתעריף ומחלק לתשלומים דו-חודשיים.