הנחה בארנונה על נכס ריק: עד 100% לעד 6 חודשים, פעם אחת בתקופת הבעלות, ומה ההליך מול הרשות

שני מסלולים שונים

המסלול הראשון, נכס ריק, נוגע לנכס תקין וראוי לשימוש שפשוט אין בו מחזיק ולא נעשה בו שימוש: דירה בין שוכרים, חנות שהתפנתה, משרד לפני אכלוס. תקנה 13 לתקנות ההנחה מאפשרת לרשות לפטור אותו מארנונה בשיעור שתקבע, עד 100%, לתקופה מצטברת שלא תעלה על 6 חודשים.

המסלול השני, סעיף 330 לפקודת העיריות, נוגע לבניין שנהרס או ניזוק עד שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו. בניין כזה פטור מארנונה כל עוד המצב נמשך, ללא הגבלת זמן, אך הפסיקה קובעת שהפטור מוגבל לתקופה קצובה בהודעה חוזרת ולאחריה הנכס מחויב שוב אלא אם הוכח שוב שאינו ראוי. שני המסלולים אינם מצטברים.

תנאי הנחת נכס ריק

הנכס ריק לחלוטין מאדם ומחפץ, ולא רק לא מאוכלס: ריהוט או מלאי שנותרו בו שוללים את ההנחה בחלק מהרשויות. תקופת הריקנות היא 30 ימים רצופים לפחות, ומצטברת עד 6 חודשים. ההנחה ניתנת פעם אחת לאותו מחזיק לאותו נכס, כל עוד הוא מחזיק בו, ולכן מי שניצל 3 חודשים ואחר כך 3 חודשים נוספים מיצה את הזכות, ומי שניצל 6 חודשים ברצף לא יקבל שוב, גם אם הנכס התרוקן כעבור שנים.

הרשות רשאית לקבוע בצו הארנונה שיעור נמוך מ-100% או לא לאמץ את ההנחה כלל, כי תקנה 13 היא הנחת רשות ולא חובה. שיעור ההנחה בכל רשות מופיע בצו הארנונה השנתי.

ההליך מול הרשות

המחזיק מגיש בקשה בכתב למחלקת הגבייה, בטופס של הרשות, ומצרף ראיות לריקנות: חוזה שכירות שהסתיים, אישור על ניתוק חשמל ומים או קריאות מונה אפסיות, וצילומים. הרשות רשאית לשלוח פקח לביקור בנכס, ורוב הרשויות מתנות את ההנחה בביקור כזה.

ההחלטה ניתנת בכתב. הנחה מאושרת מיושמת בחיוב הבא, ולתקופה שכבר שולמה נוצר זיכוי. דחיית הבקשה ניתנת להשגה לפי הכללים הרגילים, אך שאלת הריקנות היא שאלה עובדתית ולכן הראיות מכריעות.

הודעת ריקנות ומועד

ההנחה מתחילה ממועד ההודעה לרשות, ולא ממועד שבו הנכס התרוקן בפועל, ברשויות שקבעו כך בצו. לכן איחור בהודעה מקצר את תקופת ההנחה. חובת ההודעה על חילופי מחזיקים לפי סעיף 325 לפקודת העיריות חלה במקביל: כשהשוכר עוזב, הבעלים הופך למחזיק ואליו מופנה החיוב, וממנו נמדדת הריקנות.

מה עם נכס עסקי בין שוכרים

אותה תקנה חלה על נכס עסקי ריק, לפי תעריף העסקים הגבוה יותר, ולכן ערך ההנחה גדול. ברשויות רבות ההנחה על נכס עסקי ריק מוגבלת לשיעור נמוך יותר או לתקופה קצרה יותר מאשר על דירה, במסגרת שיקול הדעת שהתקנה מותירה. נתוני ההנחות של כל רשות מופיעים בדוחותיה הכספיים המבוקרים.