עוגן: מה זה?

עוגן הוא שער הייחוס החיצוני שעליו מבוססת ריבית משתנה בהלוואה, כמו ריבית בנק ישראל, תשואת אגרות חוב ממשלתיות או הריבית הממוצעת על משכנתאות.

העוגן הוא הבסיס שממנו נגזרת ריבית משתנה בכל מועד עדכון. ההסכם קובע את העוגן ואת המרווח, והריבית בפועל היא סכום השניים. העוגנים הנפוצים במשכנתאות בישראל הם ריבית הפריים, הנגזרת מריבית בנק ישראל; תשואת אגרות חוב ממשלתיות צמודות או שקליות לתקופה מקבילה לתחנת השינוי; והריבית הממוצעת על הלוואות לדיור שמפרסם בנק ישראל מדי חודש. העוגן נבחר לפי אופי המסלול: מסלול צמוד למדד נשען על עוגן צמוד, ומסלול שקלי על עוגן שקלי, כדי שהריבית תשקף את עלות המקורות של הבנק לאותו סוג הלוואה.

איכות העוגן נמדדת בשקיפות ובאפשרות של הלווה לעקוב אחריו באופן עצמאי. עוגן המבוסס על נתון שמפרסם גוף ציבורי, כמו בנק ישראל או הבורסה, מאפשר ללווה לחשב בעצמו את הריבית הצפויה בתחנה הבאה. עוגן פנימי של הבנק, שאינו מתפרסם, מקשה על מעקב ועל השוואה בין הצעות. הוראות הגילוי של בנק ישראל דורשות שהעוגן יהיה נתון פומבי, וכיום כמעט כל המסלולים המשתנים במשכנתאות בישראל נשענים על עוגנים חיצוניים שמתפרסמים בקביעות.

הוראות בנק ישראל מחייבות את הבנק לציין בהסכם ההלוואה את זהות העוגן, את המרווח ואת מועדי העדכון, ולהודיע ללווה על כל שינוי ריבית. המרווח שנקבע בחתימה אינו משתנה, ולכן התחרות בין הבנקים על מסלולים משתנים מתמקדת בגובה המרווח ולא בעוגן עצמו, שהוא זהה לכולם. עוגן זהה לשני בנקים אינו מבטיח ריבית זהה, שכן המרווח הוא שמבדיל בין ההצעות, ומרווח נמוך בעוגן אחד עשוי להיות יקר יותר ממרווח גבוה בעוגן אחר לאורך זמן.

מקור חוקי / רגולטורי: הוראת ניהול בנקאי תקין 451, בנק ישראל

מדריכים בנושא משכנתא · כל המונחים