כספים בזוגיות: חוק יחסי ממון ואיזון משאבים, חשבון משותף ואחריות לחובות, סעיף אריכות ימים, חישוב מס נפרד לבני זוג והסכם ממון

חוק יחסי ממון: הפרדה בחיים, איזון בפקיעה

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע בסעיף 4 שבתקופת הנישואים אין לנישואים השפעה על קניינם של בני הזוג: כל אחד בעלים של מה שרכש, וחובותיו שלו. סעיף 5 קובע שעם פקיעת הנישואים, בגירושים או בפטירה, זכאי כל אחד למחצית שווי כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואים, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלכם, וגמלה מהמוסד לביטוח לאומי או פיצוי בגין נזק גוף.

זכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות, קופות גמל ופיצויים שנצברו במהלך הנישואים הם נכסים לאיזון, גם כשהם רשומים על שם אחד מבני הזוג. חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014, מאפשר לרשום את חלקו של בן הזוג לשעבר בקרן ולהעביר אליו את חלקו בקצבה ישירות.

הסכם ממון

סעיפים 1 עד 3 לחוק מאפשרים לבני זוג לקבוע הסדר שונה בהסכם ממון, בכתב ובאישור בית משפט, בית דין או נוטריון (לפני הנישואים), ורק הסכם מאושר תקף. ההסכם יכול לקבוע הפרדה מלאה, שיתוף בנכסים מסוימים בלבד, או מנגנון חלוקה אחר. הוא אינו משנה את מעמד הצדדים כלפי צדדים שלישיים, למשל הבנק, אלא אם הודע להם. ידועים בציבור אינם כפופים לחוק אלא להלכת השיתוף שבפסיקה, אלא אם ערכו הסכם.

חשבון משותף: זכויות וחובות

חשבון בנק על שם שני בני זוג הוא חשבון משותף שבו כל שותף רשאי, אלא אם נקבע אחרת בהסכם עם הבנק, לפעול לבדו בכל היתרה: למשוך, להעביר ולסגור. בצד השני, האחריות לחוב בחשבון, כמו משיכת יתר, היא ביחד ולחוד: הבנק רשאי לגבות את כל החוב מכל אחד מהשותפים. עיקול על אחד השותפים חל על חלקו בחשבון, שנחשב מחצית אלא אם הוכח אחרת.

סעיף אריכות ימים, שנחתם בפתיחת החשבון, קובע שעם פטירת שותף אחד השותף הנותר רשאי להמשיך לפעול בחשבון. ללא הסעיף, הבנק מקפיא את חלקו של הנפטר עד צו ירושה או צו קיום צוואה. ההסכמה אינה קובעת בעלות: חלקו של הנפטר עדיין שייך לעיזבון, והיורשים רשאים לדרוש אותו.

מס הכנסה לבני זוג

סעיפים 65 ו-66 לפקודת מס הכנסה קובעים שההכנסה של בני זוג מחושבת יחד על שם בן הזוג הרשום, אך כל בן זוג זכאי לחישוב נפרד על הכנסתו מיגיעה אישית, כלומר משכר או מעסק, עם מדרגות המס ונקודות הזיכוי שלו. חישוב נפרד הוא ברירת המחדל בפועל דרך ניכוי במקור אצל כל מעסיק. הכנסות פסיביות, כמו שכר דירה וריבית, מיוחסות לבן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה מיגיעה אישית אלא אם הוכח מקור נפרד.

הדוגמה מציגה איזון משאבים פשוט: דירה שנרכשה במהלך הנישואים, צבירות פנסיוניות וחיסכון, ומהם החלק של כל אחד. ערך הנכסים נקבע ליום הפקיעה, ומחצית ההפרש בין שווי הנכסים של האחד לשל השני משולמת כתשלום איזון.

מה זה לא

המדריך מתאר את הדין ואינו ייעוץ משפטי. הסכמי ממון, חלוקת רכוש בפרידה וייצוג מול בנק בחובות הם עניינים לעורך דין. נתוני הבנקים והסניפים באתר מציגים את המבנה הבנקאי ולא הסכמים פרטניים.