רישום מקרקעין: מה זה?

רישום מקרקעין הוא הליך העברת הזכויות בנכס על שם הרוכש בפנקסי לשכת רישום המקרקעין, המשלים את העסקה ומקנה לרוכש זכות קניינית מלאה במקום זכות חוזית.

לפי סעיף 7 לחוק המקרקעין, עסקה במקרקעין טעונה רישום ונגמרת ברישום. עד להשלמתו, הרוכש הוא בעל זכות חוזית כלפי המוכר, המוגנת בהערת אזהרה, אך לא בעל הנכס. הרישום מבוצע בלשכת רישום המקרקעין באזור שבו נמצא הנכס, על בסיס שטר מכר חתום על ידי הצדדים ומאומת על ידי עורך דין, בצירוף המסמכים שנקבעו בתקנות המקרקעין. זכות שנרשמה גוברת על זכות שלא נרשמה, בכפוף לחריגים, ורוכש שמתעכב ברישום חשוף לסיכון של עסקה נוגדת או של עיקול על נכסי המוכר.

לצורך הרישום נדרשים אישור מס שבח ומס רכישה מרשות המסים, אישור מהרשות המקומית על היעדר חובות ארנונה והיטל השבחה, אישור רשות מקרקעי ישראל כאשר הקרקע בבעלותה, ומסמכי זהות. משכנתא שרובצת על הנכס נמחקת עם פירעונה על סמך מכתב כוונות של הבנק, ומשכנתא חדשה לטובת הבנק של הרוכש נרשמת באותו מעמד. הליך קבלת האישורים הוא הגורם העיקרי למשך הזמן בין המסירה לרישום.

בדירה חדשה מקבלן, הרישום מתאפשר רק לאחר רישום הבניין כבית משותף, וחוק המכר (דירות) מחייב את המוכר להשלים את רישום הבית המשותף ואת זכויות הרוכש בתוך התקופות שנקבעו בסעיף 6ב לחוק. עד אז מנהלת החברה המשכנת את רישום הזכויות, ורכישה או משכון של הדירה נעשים דרכה. רוכשים מקבלן בודקים בחוזה את המועד שבו הקבלן מתחייב להשלים את רישום הבית המשותף ואת זכויותיהם, ואת הסנקציות שנקבעו בחוק המכר (דירות) על איחור.

מקור חוקי / רגולטורי: חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, סעיף 7; חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, סעיף 6ב

מדריכים בנושא מקרקעין · כל המונחים